ניצנה
"ניצנה" הוא ספר המגולל את הנושא המגדרי והזיקה בין הפרטי-אישי, לחברתי ציבורי, ואת אי השוויון הקיים בין נשים וגברים.
ויקטור, יליד סלוניקי, בן 59, אב ללילך ואבי. משפחתו נספתה בשואה למעט אחותו-רוזי. הוא עלה לארץ, שירת בצה"ל ושוחרר כקצין. לאחר שיחררו מצה"ל עבד כמנהל תחזוקה בחברת בנייה "השרון-בנייה ופיתוח".
ביום בהיר אחד עדה אשתו החליטה שכעבור מספר שנים של זוגיות, הגיע הזמן לנטוש את הקן, לטובת בילוי שארית ימיה יחד עם אחותה הרווקה והגדולה ממנה.
את עדה ויקטור ממש לא אהב. הוא הכיר אותה באמצעות פקוד שלו דתי מירושלים, בתקופה שעדה הייתה אחראית על החבילות בסניף הדואר בירושלים.
חיי האישות של עדה וויקטור, קיבלו עם הזמן עקומה ישרה עד כדי כך שישנו במיטות נפרדות. בעקבות זאת עדה נבלה, קמלה ושמנה. פניה היו נפולים והליכתה הפכה למהוססת. כל הקומפלקס הזה יחד, היווה תירוץ וצידוק לויקטור להמשיך לא להתקרב, או לגעת בעדה.
ילדיו בגרו וכל אחד בחר את דרכו. לילך טסה לחו"ל לזמן בלתי מוגבל, ואבי הצעיר מאחותו בשנתיים, היה סטודנט להנדסת בניין בטכניון, והתגורר במעונות הסטודנטים. אחרי שנה וחצי של לימודים, החליט לעזוב את לימודיו, והלך לחיות עם אישה גרושה, אם לבת ומבוגרת ממנו בעשר שנים.
הסיפור מתחיל בכך שויקטור המתין למונית שתאסוף אותו לחיפה, לביתה של אחותו רוזי. בבית אחותו המתין לו חדר ששיפצה וצבעה עבורו.
למה?
מפני שעל פי פסיקתה של השופטת בשימוע שנעשה לו אחרי שבעת ימי מעצרו הוחלט: "במקום לשהות בתא המעצר תגור תחת השגחתה של אחותך". עמוד 11
על מה ויקטור הסלוניקאי ולמה צריך היה להיות תחת השגחה אחותו?
מדוע הוא מואשם ברצח ומשפט מתוקשר?
מה הקשר של ניצנה התינוקת הבדואית לויקטור שהיה ערירי, מרוחק מילדיו ומחובר לראקי שלו?
העלילה מרתקת, מחולקת לחלקים, כתובה היטב, ומגוללת חתיכת חיים ממלחמת העולם השנייה ביוון עד לשלהי המאה הקודמת.
הספר נכתב בהשראת ספרו של ההיסטוריון ג'ורג' מוסה "מין ולאומיות" שעוסק בזיקה שבין לאומיות, גבריות ומיניות, בעידן המודרני בעיצובה של הגבריות החדשה במדינות הלאום במרכז ומערב אירופה.
אביחי אורן בחר לקחת את התובנות העולות מתוך הספר הנ"ל, ואת דמותו של הגבר הנגזר מהן, והשליכם על אופי החיים במדינת ישראל.
לוותיקים שבינינו, הספר יזכיר לכם את סיפורה של "סיניה" התינוקת שנמצאה בחולות סיני, בתקופת מלחמת קדש ליד אימה ההרוגה. המקרה הפך בשנת 1962 לסרט בבימויו של אילן אלדד, עם יפתח ספקטור, שמעון ישראלי ודינה דורון בתפקידים הראשיים.
מצורף קישור לשיר שליווה את הסרט:
https://www.youtube.com/watch?v=6TDZjcs7DzU
מילים: דידי מנוסי לחן: נועם שריף
בשורה התחתונה: אידיאולוגיה, ערכים ואי-שיוון.
קריאה נעימה ובריאות
לי יניני
פרדס הוצאה לאור, פרוזה מקור, 336 עמודים, 2020