היכן את ציונה - אגרון פלוס

היכן את ציונה

חוות דעת אישית – לי יניני

את ספריו של פרופ' יונה קרוננברג לא הכרתי עד שנתקלתי בספר הנוכחי. מסתבר שמלבד כך שפרופ' יונה קרוננברג חוטא בכתיבה, הוא מנתח בעל שם עולמי בתחום כירורגיית האוזניים ושיקום השמיעה. את ספרו "היכן את ציונה" הוא הקדיש לאם בנותיו – יוליה ז"ל, שזה גם שמה של הגיבורה הראשית בסיפור.

הסיפור המרכזי עוסק בפרשה כאובה: "חטיפת ילדי תימן" בין השנים 1948 – 1954. למרות שבאותה עת נחטפו ילדים גם מעולים חדשים מאירופה והבלקן הפרשה זכתה לשם "חטיפת ילדי תימן", משום שילדי תימן הם הרוב בפרשה העגומה הזו.

ברוב המקרים הילדים אושפזו במחנות או בבתי חולים, ולהוריהם נאמר שהם נפטרו ונקברו. הנושא הכואב מותיר תחושה של כבדות בקרב רבים מאתנו. ספרים וסרטים רבים עוסקים בנושא זה, ולדעתי ימשיכו לעסוק בכך עוד הרבה שנים.

ב-24.12.19 בית המשפט העליון קיבל את הערעור שהגישו בני המשפחות, וקבע שיש לדון בתביעה שלהם נגד מדינת ישראל והסוכנות היהודית. בהחלטת בית המשפט העליון נכתב כי ישנם: "חשדות מטרידים באשר לדפוס פעולה אחד מצד המשיבות, אשר עשוי להקים את זכותם של המערערים לסעד בסופו של ההליך".

"היכן את ציונה" מאגד שתי עלילות. עלילה אחת עוסקת במשפחת מצראפה מתימן, והשנייה במשפחה שחוותה את השואה באירופה והשפעותיה הבריאותיות, הנפשיות, והכלכליות על התא המשפחתי בכלל.

אב המשפחה של משפחת מצראפה עסק בצורפות ולמשפחה היו שתי בנות ובן: תרנג'ה, ציונה ומוסא. תרנג'ה נישאה ועזבה למשפחתו של בעלה מנחם. ג'מילה נישאה ליחיא כשהוא היה רק בן 11 במהלך המסע של המשפחה לארץ ישראל. לג'מילה ויחיא נולדו התאומים: יוסף וציונה.

לאחר עלייתם ארצה הם הועברו למחנה עולים בקרבת קיבוץ עין שמר. באותה עת הילדים הופרדו מההורים ושהו בבית התינוקות. עם צלצול הגונג ג'מילה הייתה פונה לבית הילדים להיניק את תאומיה. ארבע פעמים ביום הניקה את תאומיה, כשאר הנשים שילדיהם התגוררו בבית התינוקות. אלא מה, שבאחד הימים כשג'מילה הגיעה לבית התינוקות להיניק את תאומיה, במיטה המתין רק יוסף ללא ציונה…

העלילה השנייה עוסקת בבלגרד בתקופה השואה ואחריה. מרגיט שנקראה גם מונצי נותרה ללא משפחה, מאחר וכל משפחתה נרצחה על ידי הגרמנים. היא נאסרה כאסירה פוליטית במחנה מאסר באי גולי אוטוק. את אריך מרגיט הכירה במהלך מאסרה. הם נישאו לאחר שחרורה בטקס אזרחי בבלגרד. לאחר נישואיהם הם פנו לשגרירות אוסטריה בבלגרד, לקבלת מסמך הכרה אוסטרי רשמי לתקפות נישואיהם, ועזבו את יוגוסלביה לטובת ווינה עם הדרכון האוסטרי של אריך.

עם הזמן גילו מרגיט ואריק שמרגיט עקרה, ולכן הם החליטו לאמץ תינוקת בת שנה וחצי וקראו לה: יוליה. במהלך התקופה שיוליה התפתחה וגדלה היא החליטה ללמוד רפואה. גם יוסף שהתגורר בישראל עם משפחתו, סיים את לימודיו, התגייס והחליט ללמוד רפואה בווינה.

יוליה ויוסף נפגשו באקראי והמשיכו את מערכת היחסים במהלך לימודיהם בפקולטה לרפואה. מערכת היחסים רקמה עור וגידים… אבל… למרות שיוליה אהבה את יוסף, היא הרגישה כלפיו רתיעה מסוימת כשנוצרה ביניהם קירבה פיזית.

מה עלה בגורל מערכת היחסים בין יוליה ויוסף תקראו בעצמכם.

הכתיבה של פרופ' יונה קרוננברג טובה. הקריאה קולחת, מעניינת ומרתקת, אף על פי שהסוף צפוי ויש גם לא מעט בורות בסיפור העלילתי.

מהכתיבה ניתן להבחין שהסופר ערך תחקיר מעמיק בנושאים המגוונים שהספר עוסק. מלבד הנושא הראשי העלילה נוגעת במנעד נושאים נוספים: השואה, יהודי בלגרד, תקופת הצנע בארץ, השד העדתי, מלחמת ששת הימים, מבצע כנפי הנשרים, שיטות טיפול בריאותיות, אנטישמיות, ההגירה לארצות הברית, מערכות יחסים בתוך המשפחה, מנהגים, מסורת, תבשילי עדות ועוד.

בזכות הספר למדתי על האי גולי אייטוק ששוכן מול חופי קרואטיה. לא ידעתי שהוא שימש את יוגוסלביה הקומוניסטית, כמחנה מאסר ועבודות כפייה לאסירים פוליטיים בשנים 1949-1988. כיום האי משמש כאתר תיירותי.

בשורה התחתונה: נהניתי מהספר ושוב נוכחתי לדעת שהמציאות עולה על כל דימיון.

מומלץ בחום.

לי יניני

הוצאה לאור: ספרי ניב , פרוזה-מקור, עריכה: ראומה פוליצר, 314 עמודים, 2020??

תמונת הספרהיכן את ציונה