רומן שמתחיל בארוטיקה נועזת ומתפתל לפנטסטית ריגול קצבית.
הסיפור מגולל בחלקים. למרות שהכתיבה יפיפייה, אני מודה שלחלק הראשון היה קשה לי להתחבר. הוא מפוצץ בתיאורים ארוטיים מפורטים, ומזכיר ספרים אחרים בז'אנר שונה. מהחלקים שבאים אחריו נפתח צוהר חדש, קצבי, מעניין ומרתק.
מיכאלה קדוש בתם של פורטונה ואלברט מרמת-גן, אישה בודדה שמתמנת כ"ממונה זמנית" במדינה פיקטיבית בחבל הבלקן.
מיכאלה לא הייתה אישה יפה, רווקה בשנות החמישים שלה עם חיוך ביישני. היא מתוארת כבעלת לב גדוש בחמלה ורגישות, אך מאושרת היא לא הייתה.
את העולם היא ראתה מבעד לחלונות הכהים והרכב המשוריין ששירת אותה. את רוב היום היא בילתה בקרב גברים חנוטים בעניבות ומעונבים בעניבות.
הסופר ששירת בנציגויות זרות ומכהן גם כיום, כשגריר ישראל בווילנה היטיב לתאר את בדידותה של מיכאלה, כאדם זר בארץ זרה ורחוקה מהמולדת. הזרקורים, חוסר הפרטיות והמלווים שמקיפים אותה כצל ועוד.
לתוך הבועה של מיכאלה נוחת מרקו קרסטיץ כמעסה צעיר, נמרץ, חתיך, אתלטי ובטלן, אך יופיו ומיניותו מצליחים להפיל נשים לרגליו.
עם מיכאלה הכול התחיל בגלל כאבי גב תחתון, והם אלה שהובילו אותה להיכרותה עם מרקו.
בזכות מרקו מיכאלה מגלה את גופה, לומדת על נשיותה ומרגישה בעננים. אלא מה, שמרקו ספק בנאיביות מסתיר ממנה סוד, ובד בבד מסיע אותה למנהרה של גילויים חושניים.
מיכאלה מגלה את עצמה מחדש, וכל מה שהיא רוצה הוא מעט חום, ולהיות נאהבת. את כל האריזה הזו היא מוצאת אצל מרקו העני, והמוסכניק שמצליח על הדרך גם ליהנות מ"העושר" והנוחות שנפלו עליו.
לתוך חיי התותים האלה מניח את רגלו צד שלישי…
מה הסוד שמרקו מסתיר ממיכאלה?
מי הצד השלישי שהניח את רגלו לתוך הרומן של מיכאלה ומרקו?
הכתיבה של יוסי אבני-לוי מצויינת, מרתקת. אני מודה שפחות התחברתי לחלקים הבוטים והתיאורים הארוטיים המפורטים אך הם חלק מהמארז.
הפרקים קצרים, קצביים ומגוללים בגוך שלישי. מובטחת לכם קריאה קולחת ומרתקת ושאפו לדמיון הפורה של יוסי אבני-לוי.
בשורה התחתונה: בדידות, אמון, בגידה וסליחה.
קריאה נעימה.
לי יניני
כנרת, זמורה, דביר-מוציאים לאור בע"מ, פרוזה, ריגול, מקור, עורכת הספר: נועה מנהיים, 365 עמודים, 2020