OPTIMISTIC FROM BIRTH-Betty Meir

גילוי נאות, את בטי מאיר הכרתי בקבוצה קריאה של "מה קורא בכפר-סבא". את השידוך בינינו עשתה הסופרת הכפר-סבאית פרי סני. פרי, תודה רבה. בזכות ההכרות הזו התוודעתי לאישה מיוחדת במינה.
מי זו בטי? קשה לתאר אותה בכמה מילים ספורות, אבל אני יכולה כבר לספר שהיא אישה נפלאה ומלאה בתובנות כרימון. היא אחות, מיילדת, מרצה בכירה, אומנית ובמיוחד ניתן להבחין איזה לב גדול יש לה. היא אופטימית ורואה את הכוס המלאה והטוב שבחיים. בשורה התחתונה היא התגלמות "הבלתי מיואשת"!
בספר הנוכחי היא מגוללת את סיפור מורשתה, זיכרונות, חוויות חיים וניחוחות שחלפו על פניה מילדותה ברומניה ועד היום.
בטי מאיר היא אישה סקרנית, דעתנית, אוהבת להתבונן, לחקור ולשאול: למה? איך? מתי? ואת כל התשובות לשאלותיה, היא אורזת בקופסת סיפור חייה ושל האחרים כאן.
הספר מתחיל בפרק על ילדותה ותיאור סביבת מגוריה ברומניה. בפתיח מופיעה תמונה בונבונית שלה בשחור לבן בגיל שמונה חודשים. אל תטעו מאחורי התמימות הזו תסתתר ברבות השנים אישה, שבכל רמ"ח אבריה תעמוד על דעתה, ולא תוותר לא לעצמה וגם לא לאחרים.
בגיל שלוש בטי גילתה עצמאות, וניתן לקרוא עליו בפרק הראשון איך שהיא מעיזה ללכת לבית סבתה לבד. איזה אומץ! כבר בגיל ארבע בטי ידעה שהיא רוצה להיות אחות וכך היה.
הספר חולש על תחנות חייה בליווי עובדות היסטוריות כמו: מלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור, מלחמת המפרץ ועוד.
מלבד המפגשים ההיסטוריים היא מצליחה להחזיר את הקורא אחורה בזמן. פירות הקיץ, האווירה באותן תקופות בארץ, איש הקרח שהיה מביא בלוקים של קרח בימים קבועים, המצאת הטלפון הציבורי, האסימונים, כמה זמן לקח עד שהיה מגיע מכשיר טלפון הביתה, הטלוויזיה בשחור לבן, הסרט הערבי של יום שישי, בתי הקולנוע, הגרעינים שנמכרו בקונוסים של נייר עיתון ועוד. ממש התרפקות על העבר שלעיתים גרמה לי להזיל דמעה ולהתכרבל לעבר שלי.
בטי בוחרת לראות את הטוב ולהתמקד אך ורק בו. היא משתדלת לשים את הרע בצד גם אם זה לעיתים מאוד לא פשוט. היא בוחרת להשתמש במילים חיוביות ולא לקטר. לדעתה למילים יש כוח ובמילים טובות יש חיוביות. היא בוחרת לעשות את הטוב עבורה, והבחירה היא אך ורק בידיה. כך היא מאמינה ואני מסכימה איתה.
לאורך כל חייה היא הקשיבה רק לעצמה. לדוגמא היא בחרה ללכת לתיכון, למרות שהבטיחו לה שיהיה לה קשה. היא בחרה ללמוד סיעוד למרות שאמרו לה שזה לא בשבילה, היא בחרה להמשיך לעבור במקום עבודה למרות שלא פרגנו לה, והיא מצאה את הדרך לשנות את הגישה. בטי בחרה ובוחרת להשאיר את הפצעים מאחור ולא לשים אותם במרכז.
זכות הבחירה ואופטימיות הן תמצית חייה של בטי וכך היא רואה את הדברים.
רק מלהביט על הכריכה ניתן לראות איזו אופטימיות היא משדרת. הוא רואה רק את הוורוד ואת הצבעים האפורים והשחורים היא משאירה מאחוריה ולא מתייחסת אליהם.
בעמוד 224 היא מתארת את החיים על פי בטי. החיים הם כמו מסעדת סושי, מאלו עם צלחות שנעות על מסוע. ההזדמנויות עוברות לידינו, ואנחנו צריכים לבחור איזו צלחת נוריד ולמי מהן נושיט יד. אני חושבת שהורדתי את הצלחות הנכונות.
בסוף הספר בטי מגוללת במספר פרקים את שורשי משפחתה: הוריה, הסבים והסבתות, הדודות ומי היא וכיצד נולדה שאף הוא סיפור מעניין בפני עצמו.
בסוף הספר הוקדש לקורא פרק של מתכוני תבשילים שהוזכרו בספר, שמחלקם זכיתי גם אני לאכול בבית הוריי.
בטי, הספר שלך נותן זריקת מרץ למי שלא חושב כך. החיים הם מתנה וכל יום הוא הזדמנות להגשמת פיסת חלום!
הספר אינו יצירה ספרותית ומאידך הוא קסום, מרתק, אופטימי ועונג צרוף לקרוא בו. אני נהניתי מהספר בשני ערבים רצופים ולא הנחתי אותו מידיי.
אהבתי את הכתיבה בגובה העיניים, ואני ממליצה לא לוותר על קריאתו הקולח וההומוריסטי, במיוחד בימי קורונה שחלק מאתנו עוד לא רואים את האור בקצה המנהרה. יש מי שיגיד שהחוזקה של הספר היא האוטנטיות שבו. אני בהחלט מסכימה לכל מי שטוען ויטען כך לאחר קריאתו.
בטי היא אומנית וממלאת את זמנה הפנוי ביצירה. עם הזמן היצירה הפכה לעיסוק מרכזי. היא יצרנית, ממציאה, מגבשת מחדש, מעצבת וממחזרת בחומרים חדשים יצירות שהיא פיתחה.
ממליצה לקרוא לכל אחד שעוד לא יודע איך לעשות מהלימון לימונדה, ואפשר גם להוסיף נענע למי שרוצה. זה טעים!
החיים שלנו הם לא תותים, וכמו שרובנו יודעים העונה שלהם מאוד קצרה. לספרה של בטי יש מסר לא לפחד לקפוץ למים העמוקים, ולהתייחס לכל התנסות כאתגר שעשוי לפתוח דלת לעולם חדש.
בטי, יישר כוח!
לי יניני
בן-גל הפקות, הוצאה עצמית, פרוזה מקור, צילום ועיצוב העטיפה-בטי מאיר, 270 עמודים, 2020??????